החלטה בתיק ס"ע 54555-09-12

1.         בפניי בקשה לדחיית ו/או מחיקת תביעה על הסף בשל העדר עילה והיעדר יריבות וחוסר סמכות עניינית.  

רקע

2.         ביום 28.9.12 הגיש התובע תביעתו כנגד הנתבעים לתשלום זכויות סוציאליות בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעת 1.

3.         בכתב ההגנה ביקשו הנתבעים לסלק את התביעה כנגד הנתבע 2 על הסף, שכן הנתבע 2 לא היה בעל מניות בנתבעת ולא ניתן להרים את מסך ההתאגדות ביחס לנושא משרה בתאגיד. עוד נטען כי בכתב התביעה לא הונחה תשתית עובדתית כלשהי אשר יכולה להצדיק את הרמתו של מסך ההתאגדות.

            במסגרת דיון קדם המשפט שהתקיים ביום 17.6.13 חזר ב"כ הנתבעים על הטיעון כי על פי התיקון לחוק החברות, לא ניתן להרים את מסך ההתאגדות ביחס לנושא משרה.

4.         במהלך אותו דיון טען ב"כ התובע כי ההלכות אינן רלוונטיות שכן הנתבע 2 היה הרוח החיה מאחורי הנתבעת. עוד נטען כי דו"ח רשם החברות אינו משקף את המצב האמיתי והנתבע 2 היה למעשה בעל המניות האמיתי כפי שיוכח בהמשך. כמו כן נטען כי הרמת מסך מעבר לסעיף 6 קיימת גם מכוח הדין ונכונה למקרים בהם נושא משרה פועל בחוסר תום לב ובתרמית.

5.         בהמשך ובהתאם להחלטת בית הדין הגיש התובע ביום 23.6.13 השלמת טיעוניו בתגובה לבקשה למחיקה על הסף.  התובע טוען כי חברת האם של הנתבעת 1 הינה חברה בשם אמ-ראד אלקטרומגנטיק טכנולוג'י בע"מ (להלן: " אמ-רד" ו/או " חברת האם") אשר הנתבע 1 הוא בעל המניות העיקרי ובעל מניות הניהול היחידי בה, ועל כן שליטתו בחברת האם הינה בלתי מעורערת.

            עוד נטען כי הנתבעת 1 נוסדה בשנת 2000 כממשיכתה של "אמ-ראד", עוסקת באותו התחום, באותו ציוד ובאותם משרדים ומתקנים וכי "אמ-ראד" מחזיקה ב- 100% מהבעלות של הנתבעת 1 וזאת באמצעות אחזקה בלעדית של 5,801 מניות רגילות של הנתבעת 1 בעוד יתר בעלי המניות מחזיקים במספר מועט של מניות בכורה בלבד שאינן מקנות שליטה.

6.         משכך ומאחר ונתבע 2 הינו בעל מניות של חברת האם המחזיקה ב 100% מהון המניות הרגילות של הנתבעת 1 וכן גם מנהלה היחיד של הנתבעת, הרי שהוא בעל השליטה היחידי והאמיתי ולפיכך ניתן ואף נדרש להרים את מסך ההתאגדות.

7.                 בתשובה לטיעוני התובע חוזר ב"כ הנתבעים על טענותיו ולפיהן לא התקיימו יחסי עבודה בין התובע לנתבע 2; הנתבע 2 אינו בעל מניות של הנתבעת ועל כן לפי תיקון מס' 3 לחוק החברות לא ניתן להרים את מסך ההתאגדות ביחס אליו.

8.         עוד טוענים הנתבעים כי הרמת מסך הינה צעד חריג וייעשה בה שימוש רק במקרים קיצוניים ועל יסוד תשתית עובדתית מקיפה. התובע לא רק שלא הצליח להראות אפילו תשתית לכאורית ראשונית כי התקיימו הנסיבות המצדיקות הרמת מסך ההתאגדות אלא שכעת ונוכח השלמת טיעוניו הוא מבקש הרמת מסך כפולה.

9.         לגופו של עניין טוען ב"כ הנתבעים כי הנתבעת 1 כלל לא הוקמה כממשיכתה של "אמ-ראד", כי שתי החברות עוסקות בתחומים שונים וממוקמות בכתובות שונות. הנתבע 2 אמנם בעל מניות עיקרי בחברת "אמ-ראד" אולם החברה מנוהלת על ידי דירקטוריון ובו עוד שני מנהלים.

            לנתבעת 1 שנים עשר בעלי מניות, כך שאמ-ראד אינה מחזיקה ב- 100% ממניותיה. לאמ-ראד מניות רגילות בלבד ויתר אחד עשר בעלי המניות מחזיקים במניות בכורה המעניקות שורה של זכויות נוספות לזכויות המוקנות לבעלי המניות הרגילות.

דיון והכרעה

10.        לאחר בחינת טיעוני הצדדים וכלל החומר שבתיק החלטתי לדחות את הבקשה.

בהתאם לפסיקה, מדיניות בתי הדין לעבודה היא הכרעה בהליך הבא לפניהם לגופו של עניין. לעניין שימוש בסעד של מחיקה או דחייה של תביעה על הסף, קובעת הפסיקה כך:

" הסעד של מחיקה או דחייה על הסף של הליך אזרחי הוא סעד מרחיק לכת, ועל כן יש לנהוג לגביו זהירות יתרה ולהפעילו רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו... השימוש בסעד זה בהליך אזרחי בבית הדין לעבודה, הוא על פי תקנות 44 ו-45 ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב- 1991 ובין היתר ב"שים לב למיוחד שבמשפט העבודה וביחסי העבודה...".

(דב"ע נב/217 - 3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז  3).